<h1>רבינו ירוחם ני"ב ח"כ</h1>
<h2>דף כו:</h2>
אם טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל ערבית שתים כלומר במוצאי שבת מתפלל של חול כלומר כל י"ח כמו בחול ומבדיל בראשונה כלומר שיאמר אתה חוננתנו שאומר במ"ש במקום אתה חונן והיא הבדלה של תפלה ואומרה בתפלה ראשונה מהב' שהיא בשביל חובת מוצאי שבת ואינו מבדיל בשניה שהיא לתשלו' תפלת מנחה של שבת ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בב' ב' עלתה לו ראשונה לא עלתה לו ומתפלל פעם אחרת בלא הבדלה לתשלומין של תפלת מנחה כך פשוט בברכות. וכתב רב האיי ואם הבדיל בשתיהן עלו לו ואם לא הבדיל בשום אחד מהן עלו לו דק"ל בהבדלה אין מחזירין אותו כלומר אם לא הבדיל בתפלה אין מחזירין אותו. יכול להתפלל של מ"ש בשבת כך פשוט בברכות פי' מפלג המנחה ולמעלה שהיא מי"א שעות חסר רביע פירו' ומבדיל בה שאומר בה אתה חוננתנו. וכתבו בתוס' והוא שיהיה להם אונס שאינם יכולין להבדיל במ"ש שהיו צריכין להחשיך על התחום. ומזכיר הבדלה בחונן הדעת כלומר במ"ש במקום אתה חונן אומר אתה חוננתנו ויש מקומות שמתחילין אתה הבדלת ואם טעה ולא אמרה אין מחזירין אותו שיכול להבדיל על הכוס כך פשוט. וכתב בה"ג ואם אין לו כוס להבדיל מחזירין אותו וחוזר להתפלל ואומ' אתה חוננתנו והר"י כת' אפילו אין לו כוס בלילה אם יודע שימצאנו למחר אין צריך לחזור ולהתפלל. ועוד פשוט והמבדיל בתפלה צריך להבדיל על הכוס פי' וכ"ש אם הבדיל על הכוס שצריך להבדיל בתפלה.
<h2>דף לג.</h2>
ועוד פשוט טעה בזו ובזו שלא הבדיל לא בתפלה ולא על הכוס כגון שאכל חוזר לראש כלומ' על התפלה ועל הכוס. מברך ברכת המזון ואחר כך אומר הבדלה כך פשוט בברכות והקשו בתו' והא אמרינן דאסור לטעום קודם שיבדיל והיאך אומר ברכת מזון קודם שיבדיל ומתרצין בתו' דמיירי שהיה יושב ואוכל בשבת בערב וחשכה לו במ"ש ואין לו אלא כוס א' מברך ברכת המזון ואחר כך מבדיל עליו. וכיצד מיירי וכל פירושי מימרא זו אכתוב למטה בדין המבדיל מברך על היין ועל הבשמים וכו'.
<h2>דף נא:</h2>
נר הבדלה מברך בורא מאורי האש ואין מברכין על נר של גוים מפני שלא שבת ולא על נר של מתים ושל ע"ז. וכל מת שהוא אדם חשוב כ"כ שמוציאי' נר לפניו בין ביום בין בלילה בקבורתו והוציאו לפניו נר במוצאי שבת אין מברכין עליו להבדלה בורא מאורי האש כי מאחר שביום אם היו הולכים לקוברו היו מוציאין כמו כן נר לכבוד הוא עשוי ואפילו שהדליקוהו בלילה להאיר כיון שביום היו מדליקין אותו כמו כן אבל אם אינו חשוב כ"כ שאין מוציאין לפניו נר ביום ועכשיו בלילה במוצאי שבת הוציאו נר לקברו להדלקה הוא עשוי ומברכין עליו. ואור של בית הכנסת יש הפרש בין שיש שם אדם חשוב ובין שאין שם אדם חשוב. פרש"י כשיש שם אדם חשוב עשוי לכבודו ולא האיר ואין מברכי' ואם אין שם אדם חשוב עשוי הנר להאיר לו ומברכין פי' ובזמן הזה כיון דאפילו ביום מדליקין נר בבית הכנסת לכבוד הוא עשוי הילכך אין מברכין עליו.
סדר הבדלה בפ"ה ובשמים ומאור והבדלה כך פשוט בפסחים ובברכות. אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר פשוט. בהבדלה אומר המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לגוים כי לא יפחות מג' הבדלות ולא יוסיף על ז' ובין יום השביעי לששת ימי המעשה כדי לומר מעין חתימה סמוך לחתימה ואינה מן המנין וחותם בא"י המבדיל בין קדש לחול כך פשוט.
<h2>דף נב.</h2>
מבדיל מברך על היין ועל הבשמים ועל המאור והבדלה ואם (אינו) [אין לו] אלא כוס א' מניחו לאח' המזון ומשלשלן כי טעם מבדיל כמו שכתבתי כך פשוט בפסחים ובברכות ואם יכול לברך על כוס פגום כתבתי בדין יין בברכת הנהנין. וזה שאמרנו משלשלן על הכוס דנראה דאוכל קודם הבדלה פירש רבינו נסים גאון ביושב על שלחנו וחשכה לו וסבירא ליה דהבדל' אינה קובעת וכבר כתבתי למעלה כיצד יעשה ור"י כתב דבודאי אם אין לו כוס ויודע שלמחר ימצא כוס לא יאכל הלילה וימתי' עד למחר ויבדיל עליו אבל אם יש לו כוס ואינו מצפה שימצא יין למחר יותר מוטב שיאכל קודם ויברך ויבדיל על אותו כוס ממה שיבדיל על הכוס ויברך ברכ' המזון בלא כוס כי אינו יכול להבדיל על כוס פגום ולאותם שכתבו כי בדיעב' יכול לברך על כוס פגום מיירי שאין כאן כי אם רביעית בצמצום ואם ישתה ממנו בהבדלה לא ישאר לו לברך ברכ' המזון ומים אין יכול ליתן בתוכו אפילו למ"ד פגום מכשירו במים דמיירי שהו' מזוג ואם יתן לתוכו מים יותר לא יהיה ראוי לשתיה. ועוד פשוט שם דברכה טעונה כוס פירוש ברכת המזון והבדלה וצריך לחזר אחריו כמו בשאר מצות ולמעלה כתבתי ממנו.
<h2>דף נג:</h2>
ועוד פשוט ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו, שיאיר כ"כ יפה שיכיר בין מטבע למטבע ואין מברכין על האור שלא שבת ממלאכת עבירה אבל של יולדת או של חולה מברכין. וכן עששית שהיתה דולקת והולכת כל השבת מברכין. ישראל שהדליק מגוי או בהפך מברכין כי מברך אתוספת דהתר מברך אבל גוי מגוי אין מברכי' גזיר' אטו גוי ראשון ועומד ראשון. והמהלך חוץ לכרך וראה אור אם רוב הכרך ישראל מברך על האור שרואה ואם רוב גוים אינו מברך. ואור של כבשן בתחלת הדלקה אין מברכין ולבסוף נעשה להאיר ומברכין. היו יושבין בבית המדרש והביאו לפניהם אור א' מברך לכולם פי' ולא דמי לפת דכל אח' מברך לעצמו אם לא הסבו כמו שכתבתי בברכת הנהנין בהמוציא דדוקא בפת שרגילין להסב אבל בשאר ברכות א' מברך לכלם. ועוד פשוט גחלים לוחשו' כגון שמכניס בהן קיסם כלומר עצי' דקים ודולק מאליו מברכין עליהן אבל לא עוממות כלומר אם אינם כ"כ לוחשות אין מברכין עליהן. ואין מחזרי' על האור כדרך שמחזרין על המצות שאינה אלא לזכר שנברא במ"ש ולא משום הנאה שאם היה משום הנאה היה צריך לברך על כל פעם ופעם שנהנה מן האור כך פשוט ומוכח בברכו'. ואם מברכי' על השלהבת או שלהב' של ע"ז תמצ' למטה בדין מברכין בורא מאורי האש על השלהבת. צפרנים שנהגו לראות לנר כשמברכין בורא מאורי האש כתבו המפרשים כדי להראות שיכול ליהנות מן הנר ושיאות אורו כדי שיוכל להכיר בין צפורן לבשר כמו שיכול להכיר בין מטבע למטבע כמו שכתבתי למעלה. בשמים אין מברכין על הבשמים של גוים דסתמן לע"ז ולא על של מתי' ולא על של ע"ז. ושמן של בית הכסא והעשוי להעביר הזוהמא אין מברכין עליו דאינו עשוי להריח. היה מהלך חו' לכרך והריח ריח אם הכרך רובה גוים אין מברכין על הבשמים של אותו ריח ואם רוב ישראל מברך. והמהלך בשוקי טבריא או בצפורי במ"ש והריח אינו מברך מפני שחזקתו לגמר הכלי' כלומר לעשן כך פשוט בברכות. וכתבו המפרשי' שאין לחזור על הבשמים שאינן אלא להשבת נפש כמו שכתבתי למעלה באור של מ"ש. מתי הוי לילה לענין מ"ש כתבתיו בח"א בדי' מתי הוי לילה ואסור לעשות מלאכה וכו'. העושה מלאכה במוצאי שבת ויום טוב אינו רואה סימן ברכה לעולם כך פשוט בפסחים וכתו' בירושלמי באפוקי שבתא לאו מנהגא עד דתתפני סדרא מנהגא פי' שישלימו סדר תפלה ועל זה אמ' אינו רואה וכו' ולמטה אכתוב אם רוצה לעשות מלאכה קודם שיבדיל.
